התקף עווית כלייתית הוא אחד מסוגי הכאב העזים והמטרידים ביותר. הוא יכול להתחיל בפתאומיות, גם באמצע הלילה, ולהשאיר את האדם הסובל ממנו חסר מנוחה ולא בטוח מה נכון לעשות. במקרים רבים מדובר באבן שעברה מהכליה אל השופכן, הצינור שמוביל את השתן מהכליה לשלפוחית, וגורמת לגירוי או לחסימה חלקית של זרימת השתן.
בשעות הראשונות המטרה היא להקל על הכאב באופן בטוח, אך גם לזהות מצבים שבהם לא נכון להישאר בבית. אם אינכם בטוחים אם מדובר בכאב ממקור כלייתי, ניתן לקרוא על איך ניתן לזהות אבנים בכליות.
בקצרה: מה לעשות מיד בזמן התקף אבנים בכליות?
- אם מותר לכם לקחת נוגדי דלקת, אלו לרוב התרופות היעילות ביותר לכאב של עווית כלייתית.
- מקלחת חמה, אמבטיה חמה או כרית חימום עשויות להקל על תחושת הכיווץ והכאב.
- אין צורך לשתות כמויות גדולות של מים בזמן כאב חד. עדיף לשתות לפי צמא, בלגימות קטנות.
- חום, צמרמורות, הקאות חוזרות, קושי במתן שתן או כאב שאינו נשלט מחייבים פנייה למיון.
- גם אם הכאב חלף, חשוב להשלים בירור רפואי כדי לוודא שהאבן יצאה ושאין חסימה בדרכי השתן.
האם אפשר להישאר בבית או שצריך מיון?
לא כל התקף אבנים בכליות מחייב הגעה מיידית למיון. כאשר מדובר בכאב שמגיב למשכך כאבים, ללא חום, ללא הקאות משמעותיות וללא קושי במתן שתן, לעיתים אפשר להיעזר בטיפול ביתי ראשוני ולפנות לבדיקה רפואית מסודרת בהמשך הקרוב.
עם זאת, לא תמיד אפשר לדעת בבית אם האבן קטנה וצפויה לצאת מעצמה או אם היא גורמת לחסימה משמעותית. לכן, גם אם הכאב נרגע, אין להתעלם מהאירוע, במיוחד אם זהו התקף ראשון או אם הכאבים חוזרים.
מתי חובה לפנות למיון בגלל התקף אבן בכליה?
יש לפנות למיון בהקדם אם מופיע אחד מהמצבים הבאים:
- חום של 38 מעלות ומעלה, צמרמורות או תחושת מחלה כללית משמעותית
- כאב חזק שאינו משתפר למרות משככי כאבים
- הקאות חוזרות או חוסר יכולת לשתות ולקחת תרופות
- ירידה ניכרת בכמות השתן, קושי לתת שתן או היעדר מתן שתן
- חולשה חריגה, סחרחורת, בלבול או התעלפות
- היריון
- כליה יחידה, מחלת כליות כרונית או דיכוי חיסוני
- כאב חדש אצל אדם מבוגר או אצל מי שמתמודד עם מחלות רקע מורכבות
- החמרה לאחר טיפול קודם באבן או חשש שהאבן לא יצאה
הסיבה החשובה ביותר לא להמתין היא שילוב של חום וחסימה בדרכי השתן. מצב כזה עלול להעיד על זיהום מאחורי החסימה, והוא עשוי להתפתח במהירות למצב רפואי מסוכן.
איזה משכך כאבים עוזר לעווית כלייתית?
במקרים רבים, תרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים, NSAIDs, הן הטיפול המקובל ביותר לעווית כלייתית. קבוצה זו כוללת, למשל, איבופרופן, נפרוקסן ודיקלופנק. תרופות אלו עשויות להפחית גם את הכאב וגם את התהליך הדלקתי והבצקתי סביב האבן והשופכן.
עם זאת, לא כל אדם יכול לקחת נוגדי דלקת. אין להשתמש בהן ללא ייעוץ מתאים אם קיימת מחלת כליות, כיב קיבה או דימום במערכת העיכול, טיפול במדללי דם, אי-ספיקת לב, אלרגיה ידועה לתרופות אלה או הנחיה רפואית קודמת להימנע מהן. גם בהיריון יש להתייעץ עם רופא לפני נטילת תרופה.
אקמול עשוי לעזור בחלק מהמקרים, בעיקר כאשר נוגדי דלקת אינם מתאימים, אך בהתקף חזק הוא לא תמיד מספיק לבדו. במיון או במסגרת רפואית ניתן לעיתים טיפול נוסף, כגון תרופות נגד בחילה או משככי כאבים חזקים יותר, בהתאם למצב הקליני.
חשוב לא לקחת מינון כפול, לא לשלב כמה תרופות מאותה משפחה ולא ליטול תרופות שאינן מתאימות לכם רק משום שהכאב חזק. אם אינכם בטוחים מה מותר לקחת, מומלץ להתייעץ עם רופא, מוקד רפואי או רוקח.
האם מקלחת חמה או כרית חימום יכולות להקל?
חום מקומי אינו מוציא את האבן ואינו פותח את דרכי השתן, אך הוא עשוי להקל על תחושת הכיווץ, המתח השרירי והכאב אצל חלק מהאנשים. מקלחת חמה, אמבטיה חמה או כרית חימום באזור הגב או המותן יכולות להיות חלק מהטיפול הביתי בזמן התקף.
כדאי להשתמש בחום מתון ולא קיצוני, להניח כרית חימום מעל שכבת בד ולא ישירות על העור, ולא להירדם איתה. אם יש סחרחורת, חולשה, חום או תחושת עילפון, עדיף להימנע מאמבטיה ולהיעזר באמצעי חימום בטוח יותר או לפנות לבדיקה.
תנוחות שעשויות להקל בזמן התקף אבנים
אין תנוחה אחת שנכונה לכולם. בזמן עווית כלייתית אנשים רבים מתקשים להישאר באותה תנוחה ומרגישים צורך לשנות תנוחה, ללכת בבית או להתכופף מעט קדימה. זהו מצב שכיח.
אפשר לנסות:
- שכיבה על הגב עם כרית מתחת לברכיים
- שכיבה על הצד הכואב או על הצד הנגדי, לפי מה שמרגיש נוח יותר
- ישיבה עם תמיכה של כריות בגב ובצד הגוף
- ישיבה כפופה מעט קדימה
- הליכה איטית וקצרה בבית, אם תנועה קלה אינה מחמירה את הכאב
המטרה אינה ״למצוא תנוחה שמוציאה את האבן״, אלא להפחית את אי-הנוחות עד שהכאב נרגע או עד להגעה לבדיקה רפואית.
האם צריך לשתות הרבה מים בזמן התקף?
אחת ההמלצות הנפוצות היא לשתות הרבה מים כדי “לדחוף את האבן החוצה”. בפועל, בזמן התקף כאב חד אין צורך להכריח את הגוף לשתות ליטרים של מים. כאשר האבן גורמת לחסימה, שתייה בכמות גדולה עלולה להגביר את הלחץ במערכת השתן ואת תחושת הכאב.
בזמן התקף עדיף לשתות לפי צמא, בלגימות קטנות, ולהימנע מהתייבשות. אם יש בחילה או הקאות, אין לנסות לשתות בכוח. לאחר שהכאב והבחילה נרגעים, אפשר לחזור בהדרגה לשתייה מספקת, בהתאם להנחיות הרופא.
שתייה מספקת היא חלק חשוב ממניעת אבנים חוזרות, אך היא אינה פתרון מיידי להתקף פעיל.
התקף אבנים בכליות באמצע הלילה: סדר הפעולות המומלץ
כאשר ההתקף מתחיל בלילה, קל להרגיש שאין אפשרות לעשות דבר עד הבוקר. בפועל, כדאי לפעול לפי סדר ברור:
- לבדוק אם יש חום, צמרמורות, הקאות חוזרות, קושי במתן שתן או חולשה משמעותית. אם כן, יש לפנות למיון.
- לקחת משכך כאבים רק אם הוא מתאים לכם מבחינה רפואית ובהתאם להנחיות שקיבלתם בעבר או לעלון התרופה.
- להיעזר במקלחת חמה או בכרית חימום מתונה, אם הדבר מקל על הכאב.
- לשתות לפי צמא, בלי להעמיס נוזלים.
- אם הכאב אינו משתפר, מחמיר או חוזר בעוצמה גבוהה, אין להמתין לבוקר רק כדי ״לראות אם יעבור״.
גם אם הכאב עבר: למה חשוב להיבדק?
היעלמות הכאב אינה בהכרח הוכחה לכך שהאבן יצאה. לעיתים האבן משנה מיקום, הכאב נחלש זמנית או שהחסימה נמשכת ללא תסמינים משמעותיים. חסימה ממושכת עלולה לפגוע בתפקוד הכליה, ולכן חשוב להשלים הערכה רפואית.
הבירור עשוי לכלול בדיקת שתן, בדיקות דם והדמיה, בהתאם למצב. מטרת הבדיקה היא להבין היכן נמצאת האבן, מה גודלה, האם היא צפויה לצאת באופן עצמוני והאם קיימת הרחבה של מערכת השתן או פגיעה בתפקוד הכליה.
אם הכאב ממוקם בגב או בצד הגוף ולא ברור אם מקורו במערכת השתן, תוכלו לקרוא עוד על כאבים בגב התחתון באזור הכליות למידע נוסף ועזרה בזיהוי מקור הכאב.
אבחון וטיפול דחוף באבנים בכליות בהרצליה
לאחר התקף עווית כלייתית מומלץ לפנות להערכה אורולוגית, במיוחד אם הכאב חוזר, אם זו הפעם הראשונה שבה מופיעים תסמינים כאלה או אם לא ידוע האם האבן יצאה. במסגרת אבחון וטיפול דחוף באבנים בכליות בהרצליה ניתן להעריך את מיקום האבן, את מידת החסימה ואת הצורך בטיפול תרופתי, מעקב או התערבות.
כאשר האבן אינה צפויה לצאת מעצמה, גורמת לחסימה משמעותית, לכאב בלתי נשלט או לזיהום, ייתכן שיומלץ על טיפול להוצאתה. אחת האפשרויות היא ריסוק אבנים בלייזר (אורטרוסקופיה), המאפשר טיפול באבן דרך דרכי השתן ללא חתך חיצוני.
שאלות נפוצות על עווית כלייתית
משך ההתקף משתנה מאדם לאדם. הכאב יכול להימשך דקות עד שעות, להופיע בגלים ולחזור עד שהאבן מתקדמת או יוצאת. כאב ממושך, חזק או בלתי נשלט מצריך הערכה רפואית.
אבנים קטנות עשויות לצאת באופן עצמוני, אך לא ניתן לדעת לפי הכאב בלבד אם האבן תצא או גורמת לחסימה. בדיקה רפואית מסייעת להעריך את גודל האבן, מיקומה והצורך בטיפול.
דם בשתן יכול להופיע כאשר האבן מגרה את דרכי השתן. עם זאת, דימום משמעותי, קרישי דם, חולשה, חום או כאב חריג מחייבים בדיקה דחופה כדי לשלול בעיה אחרת או סיבוך.
תנועה קלה עשויה להיות נסבלת ולעיתים אף להרגיש מקלה, אך אין הוכחה שפעילות מאומצת מוציאה אבן. בזמן כאב חזק, חום, חולשה או סחרחורת יש להימנע ממאמץ ולפנות לבדיקה.
כאשר הכאב והבחילה נרגעים, אפשר לחזור בהדרגה לשתייה מספקת. אם יש הקאות, קושי לשתות או ירידה בכמות השתן, אין לנסות להתמודד עם המצב בבית ויש לפנות להערכה רפואית.
