אבנים בכליות הן גושים מוצקים הנוצרים מהתגבשות של מינרלים ומלחים בשתן, ועלולות לגרום לכאבים חדים במותן, דלקות ואף פגיעה בתפקוד הכליות. מצב שכיח זה, המופיע אצל כ-10% מהאוכלוסייה, מתרחש כאשר ריכוז החומרים בשתן גבוה מדי והם אינם מתמוססים כראוי. אבחון מוקדם והתאמת טיפול מודרני, כגון ריסוק אבנים בלייזר (אורטרוסקופיה), מאפשרים הסרה מהירה של החסימה וחזרה לאיכות חיים ללא צורך בניתוח פתוח.
מה גורם להיווצרות אבנים בכליות?
- שתן מרוכז – מצב הנגרם משתייה לא מספקת, התייבשות, הזעה מרובה או שלשולים כרוניים
- עודף חומרים מסוימים בשתן – לדוגמה: סידן, אוקסלט, חומצה אורית
- תזונה לקויה – תפריט עשיר באוקסלטים (שוקולד, תרד, קולה), חלבון מהחי או מלח
- הפרעות מטבוליות – כמו גאוט, תסמונת מטבולית או השמנת יתר
- זיהומים בדרכי השתן – בעיקר באבני סטרוביט (Struvite)
עובדות חשובות שכדאי לדעת על אבנים בכליות:
- כ-10% מהאוכלוסיה סובלים מאבנים בכליות, כאשר השכיחות גבוהה יותר אצל גברים
- כ-50% מהאנשים יפתחו אבן נוספת תוך 10 שנים, אם לא ינקטו צעדים מונעים
- האבנים עשויות להתפתח לאורך חודשים ואף שנים מבלי שיופיעו תסמינים
סוגי אבנים בכליות
ישנם מספר סוגים עיקריים של אבנים, בהתאם להרכב הכימי שלהן:
- אבני סידן אוקסלט – הנפוצות ביותר, לרוב משולבות עם פוספט
- אבני חומצה אורית – נפוצות יותר בקרב חולי גאוט, תסמונת מטבולית או צרכני בשר בכמות רבה
- אבני סטרוביט – מתפתחות בעקבות זיהומים כרוניים בדרכי השתן, במיוחד בנשים
- אבני ציסטין – נדירות, אך שכיחות יותר באנשים עם הפרעה גנטית בשם ציסטינוריה
חשוב לזהות את סוג האבן כדי להתאים טיפול מניעתי מדויק לטווח הארוך.
איך מזהים אבן בכליה? התסמינים שחובה להכיר
הסימן הבולט ביותר לאבן בכליה הוא כאב חריף, פתאומי, ולעיתים אף בלתי נסבל.
תסמינים נפוצים:
- כאב חד בצד הגב או המותן, עם הקרנה לבטן התחתונה או לאזור המפשעה
- דם בשתן – לעיתים מלווה בשתן עכור
- צריבה במתן שתן
- בחילות והקאות
- תכיפות ודחיפות במתן שתן
- חום וצמרמורות – כאשר מצטרף זיהום (דורש טיפול מיידי)
הכאב מופיע בגלים (כמו צירים), ולעיתים נחלש כשהאבן מתחילה לנוע או להשתחרר.
שיטות אבחון: מתי רנטגן לא מספיק?
כדי לקבוע את סוג האבן, גודלה, מיקומה ודרך הטיפול המתאימה – חשוב לבצע אבחון מדויק.
שלבי האבחון:
- תשאול רפואי – תיאור התסמינים, ההיסטוריה הרפואית והתקפים קודמים
- בדיקות שתן – לאיתור דם, זיהום, חומציות גבוהה
- בדיקות דם – לבדיקת תפקודי כליה, רמות סידן וקריאטינין
- בדיקות דימות:
- צילום רנטגן – בצילום רנטגן ניתן לזהות אבני סידן, אך לא אבני חומצה אורית
- CT בטן ללא חומר ניגוד – רופאים משתמשים ב־CT בטן ללא חומר ניגוד כדי לזהות אבנים בדיוק מירבי. זוהי הבדיקה הרגישה והאמינה ביותר.
- אולטרסאונד – טובה לזיהוי אבנים ולמעקב
- בדיקות נוספות במידת הצורך: ציסטוסקופיה או איסוף שתן 24 שעות
דרכי טיפול באבנים בכליות: ממעקב ועד לייזר מתקדם
טיפול שמרני
כאשר האבן קטנה מ־5 מ״מ, הרופא עשוי להמליץ להמתין ליציאה טבעית. חשוב להקפיד על:
- שתייה מרובה של מים (3 ליטר ביום)
- פעילות גופנית מתונה (מזרזת יציאה)
- משככי כאבים (NSAIDs)
- חוסמי אלפא (לשחרור שרירי השופכן)
טיפול תרופתי מונע
לאחר יציאת האבן, בהתאם לסוגה:
- אלופורינול – להפחתת חומצה אורית
- תיאזידים – להפחתת סידן בשתן
- הנחיות תזונתיות מותאמות אישית
טיפול אנדוסקופי: ריסוק אבנים בלייזר (אורטרוסקופיה)
אם האבן לא יוצאת באופן טבעי, או כאשר היא גורמת לחסימה, כאב עז או זיהום – הרופא ימליץ לשקול טיפול זעיר-פולשני מתקדם בשם אורטרוסקופיה.
מהי אורטרוסקופיה?
אורטרוסקופיה היא פעולה אנדוסקופית המשמשת לאבחון ולטיפול במצבים שונים במערכת השתן העליונה, לרבות אבנים בכליות ובשופכנים, דימומים בלתי מוסברים וחסימות בדרכי השתן. הרופא מבצע את ההליך בדרך כלל תחת הרדמה כללית או אזורית, בעזרת אורטרוסקופ גמיש (צינור דק וגמיש המצויד במצלמה זעירה) – הרופא מחדיר אורטרוסקופ דרך השופכה לגישה ישירה לשלפוחית השתן, השופכנים וחללי הכליה.
במהלך אורטרוסקופיה, ניתן להסיר אבנים שלמות על ידי לכידתן במכשיר דמוי סל, או לפרק אותן באמצעות קרן לייזר לחלקיקים קטנים, אשר נפלטים בהמשך באופן טבעי דרך השתן. לעיתים, בתום הפעולה, מוחדר סטנט זמני (תומכן) לשופכן – צינורית גמישה שתפקידה לשמור על מעבר פתוח של שתן ולמנוע חסימות או גירויים. הרופא מסיר את הסטנט לרוב תוך ימים אחדים, בהתאם לשיקול קליני.
יתרונות ההליך האנדוסקופי:
- ללא צורך בחתך
- מתאימה גם לאבנים קטנות בשופכן או בכליה
- זמן התאוששות קצר
- מתבצעת באשפוז קצר
- סיכון נמוך לסיבוכים
תופעות לוואי וסיבוכים אפשריים
- ייתכן דם בשתן לאחר הפעולה – תופעה זמנית שחולפת תוך ימים ספורים
- צריבה או כאב קל במתן שתן
- כאב מותני זמני
- זיהום בדרכי השתן – דורש טיפול אנטיביוטי
- היצרות בשופכן – נדירה, אך עשויה לדרוש תיקון בניתוח
הנחיות לאחר הסרת אבנים בכליות בלייזר:
- מומלץ לשתות הרבה נוזלים
- ליטול משככי כאבים לפי צורך
- להימנע ממאמץ גופני בשבוע הראשון
- מעקב רפואי לקביעת הסרת הסטנט
- בדיקות דימות חוזרות – לוודא פינוי מלא של שברי האבן
כיצד ניתן למנוע היווצרות אבנים חוזרות?
- שתייה מספקת של מים – 2.5-3 ליטר ביום, במיוחד בקיץ
- הפחתת מלח, חלבון מהחי, ומשקאות ממותקים
- צמצום מזונות עשירים באוקסלט – כמו תרד, סלק, תה שחור
- שמירה על משקל תקין
- איזון רמות סידן בדם ושומנים
- מעקב שנתי עם רופא מטפל
שאלות נפוצות על אבנים בכליות וטיפול בלייזר (FAQ)
האם כל אבן בכליה מחייבת ניתוח או ריסוק?
לא. אבנים רבות יכולות להתפנות באופן טבעי, במיוחד אם הן קטנות מ-5 מ״מ ואינן גורמות לחסימה.
איך יודעים אם האבן יצאה?
שיפור תסמינים, שתן תקין, והיעדר כאבים מעידים על יציאה – אך יש לוודא בבדיקת דימות.
האם ריסוק בלייזר כואב?
ההליך עצמו מתבצע בהרדמה. תיתכן אי נוחות קלה לאחר מכן, אך לרוב ניתן לשלוט בה בעזרת תרופות.
האם אורטרוסקופיה בטוחה?
כן. מדובר בטכניקה מתקדמת, עם אחוז הצלחה גבוה מאוד ואחוז נמוך ביותר לסיבוכים.
לסיכום
אבנים בכליות הן בעיה נפוצה, אך ברוב המקרים ניתנת לטיפול ולמניעה. הבנה של הגורמים, אבחון מוקדם ובחירה בטיפול הנכון – אם שמרני, תרופתי או ניתוחי – יכולים לשפר את איכות החיים ולמנוע התקפים חוזרים. ריסוק אבנים בלייזר הוא טיפול יעיל, מדויק ובטוח, שמאפשר לרבים לחזור לשגרה במהירות וללא חתכים. אם אתם סובלים מתסמינים מתמשכים מומלץ לא להמתין. פנו לייעוץ רפואי מקצועי ובדקו מהו הפתרון המתאים ביותר עבורכם.
