אבנים בכליות: תסמינים, אבחון וטיפול בלייזר – המדריך המלא

אבנים בכליות הן אחת הבעיות האורולוגיות השכיחות והכואבות ביותר, הפוגעות בכ־10% מהאוכלוסייה הבוגרת – בעיקר בגברים. מצב זה נגרם כאשר מינרלים ומלחים בשתן מתגבשים לגושים מוצקים החוסמים את זרימת השתן וגורמים לכאבים חדים במותן, בבטן התחתונה או במפשעה. מעבר לאי־נוחות ולכאב, אבנים בכליות עלולות לגרום גם לדלקות חוזרות ולפגיעה בתפקוד הכליה.

כיום עומדים לרשות הרופאים טיפולים מתקדמים ובטוחים, בהם ריסוק אבנים בלייזר (אורטרוסקופיה) – הליך אנדוסקופי זעיר־פולשני המתבצע בהרדמה, ללא חתך וללא צורך בפתיחה נרחבת של הבטן. במאמר זה תמצאו מידע מקיף על היווצרות אבנים בכליות, הסימנים שמתריעים על הבעיה, שיטות האבחון המדויקות ביותר ודרכי הטיפול המודרניות המסייעות להסרת האבנים ולמניעת חזרתן בעתיד.

מהן אבנים בכליות ולמה הן נוצרות?

אבנים בכליות הן גושים מוצקים של מינרלים ומלחים אשר נוצרים בתוך הכליה או במערכת השתן. היווצרותן מתחילה כאשר ריכוז חומרים מסוימים בשתן גבוה מדי, והם אינם מצליחים להתמוסס. כאשר אין מספיק נוזלים, החומרים שוקעים, יוצרים גבישים זעירים, ובהיעדר שטיפה מספקת – מתגבשים לאבנים.

הגורמים לאבנים בכליות

• שתן מרוכז – מצב הנגרם משתייה לא מספקת, התייבשות, הזעה מרובה או שלשולים כרוניים
• עודף חומרים מסוימים בשתן – לדוגמה: סידן, אוקסלט, חומצה אורית
• תזונה לקויה – תפריט עשיר באוקסלטים (שוקולד, תרד, קולה), חלבון מהחי או מלח
• הפרעות מטבוליות – כמו גאוט, תסמונת מטבולית או השמנת יתר
• זיהומים בדרכי השתן – בעיקר באבני סטרוביט (Struvite)

נתונים חשובים:

• השכיחות גבוהה יותר אצל גברים
• כ-50% מהאנשים יפתחו אבן נוספת תוך 10 שנים, אם לא ינקטו צעדים מונעים
• האבנים עשויות להתפתח לאורך חודשים ואף שנים מבלי שיופיעו תסמינים

סוגי אבנים בכליות

ישנם מספר סוגים עיקריים של אבנים, בהתאם להרכב הכימי שלהן:

• אבני סידן אוקסלט – הנפוצות ביותר, לרוב משולבות עם פוספט
• אבני חומצה אורית – נפוצות יותר בקרב חולי גאוט, תסמונת מטבולית או צרכני בשר בכמות רבה
• אבני סטרוביט – מתפתחות בעקבות זיהומים כרוניים בדרכי השתן, במיוחד בנשים
• אבני ציסטין – נדירות, אך שכיחות יותר באנשים עם הפרעה גנטית בשם ציסטינוריה

חשוב לזהות את סוג האבן כדי להתאים טיפול מניעתי מדויק לטווח הארוך.

מהם התסמינים של אבנים בכליות?

הסימן הבולט ביותר לאבן בכליה הוא כאב – חריף, פתאומי, ולעיתים אף בלתי נסבל.

תסמינים נפוצים:

• כאב חד בצד הגב או המותן, עם הקרנה לבטן התחתונה או לאזור המפשעה
• דם בשתן – לעיתים מלווה בשתן עכור
• צריבה במתן שתן
• בחילות והקאות
• תכיפות ודחיפות במתן שתן
• חום וצמרמורות – כאשר מצטרף זיהום (דורש טיפול מיידי)

הכאב מופיע בגלים (כמו צירים), ולעיתים נחלש כשהאבן מתחילה לנוע או להשתחרר.

אבחון אבנים בכליות – בדיקות דם, שתן ודימות

כדי לקבוע את סוג האבן, גודלה, מיקומה ודרך הטיפול המתאימה – חשוב לבצע אבחון מדויק.

שלבי האבחון:

1. תשאול רפואי – תיאור התסמינים, ההיסטוריה הרפואית והתקפים קודמים
2. בדיקות שתן – לאיתור דם, זיהום, חומציות גבוהה
3. בדיקות דם – לבדיקת תפקודי כליה, רמות סידן וקריאטינין
4. בדיקות דימות:
   
   • צילום רנטגן – בצילום רנטגן ניתן לזהות אבני סידן, אך לא אבני חומצה אורית
   • CT בטן ללא חומר ניגוד – רופאים משתמשים ב־CT בטן ללא חומר ניגוד כדי לזהות אבנים בדיוק מירבי. זוהי הבדיקה הרגישה והאמינה ביותר.
   • אולטרסאונד – טובה לזיהוי אבנים ולמעקב
5. בדיקות נוספות במידת הצורך: ציסטוסקופיה או איסוף שתן 24 שעות

טיפול באבנים בכליות – שמרני, תרופתי ואנדוסקופי

טיפול שמרני

כאשר האבן קטנה מ־5 מ״מ, הרופא עשוי להמליץ להמתין ליציאה טבעית. חשוב להקפיד על:

• שתייה מרובה של מים (3 ליטר ביום)
• פעילות גופנית מתונה (מזרזת יציאה)
• משככי כאבים (NSAIDs)
• חוסמי אלפא (לשחרור שרירי השופכן)

טיפול תרופתי מונע

לאחר יציאת האבן, בהתאם לסוגה:

• אלופורינול – להפחתת חומצה אורית
• תיאזידים – להפחתת סידן בשתן
• הנחיות תזונתיות מותאמות אישית

טיפול אנדוסקופי: ריסוק אבנים בלייזר (אורטרוסקופיה)

אם האבן לא יוצאת באופן טבעי, או כאשר היא גורמת לחסימה, כאב עז או זיהום – הרופא ימליץ לשקול טיפול זעיר-פולשני מתקדם בשם אורטרוסקופיה.

מהי אורטרוסקופיה?

אורטרוסקופיה היא פעולה אנדוסקופית המשמשת לאבחון ולטיפול במצבים שונים במערכת השתן העליונה, לרבות אבנים בכליות ובשופכנים, דימומים בלתי מוסברים וחסימות בדרכי השתן. הרופא מבצע את ההליך בדרך כלל תחת הרדמה כללית או אזורית, בעזרת אורטרוסקופ גמיש (צינור דק וגמיש המצויד במצלמה זעירה) – הרופא מחדיר אורטרוסקופ דרך השופכה לגישה ישירה לשלפוחית השתן, השופכנים וחללי הכליה.

במהלך אורטרוסקופיה, ניתן להסיר אבנים שלמות על ידי לכידתן במכשיר דמוי סל, או לפרק אותן באמצעות קרן לייזר לחלקיקים קטנים, אשר נפלטים בהמשך באופן טבעי דרך השתן. לעיתים, בתום הפעולה, מוחדר סטנט זמני (תומכן) לשופכן – צינורית גמישה שתפקידה לשמור על מעבר פתוח של שתן ולמנוע חסימות או גירויים. הרופא מסיר את הסטנט לרוב תוך ימים אחדים, בהתאם לשיקול קליני.

יתרונות ההליך האנדוסקופי:

• ללא צורך בחתך
• מתאימה גם לאבנים קטנות בשופכן או בכליה
• זמן התאוששות קצר
• מתבצעת באשפוז קצר
• סיכון נמוך לסיבוכים

תופעות לוואי וסיבוכים אפשריים

• ייתכן דם בשתן לאחר הפעולה – תופעה זמנית שחולפת תוך ימים ספורים
• צריבה או כאב קל במתן שתן
• כאב מותני זמני
• זיהום בדרכי השתן – דורש טיפול אנטיביוטי
• היצרות בשופכן – נדירה, אך עשויה לדרוש תיקון בניתוח

הנחיות לאחר הסרת אבנים בכליות בלייזר:

• מומלץ לשתות הרבה נוזלים
• ליטול משככי כאבים לפי צורך
• להימנע ממאמץ גופני בשבוע הראשון
• מעקב רפואי לקביעת הסרת הסטנט
• בדיקות דימות חוזרות – לוודא פינוי מלא של שברי האבן

כיצד ניתן למנוע היווצרות אבנים חוזרות?

• שתייה מספקת של מים – 2.5-3 ליטר ביום, במיוחד בקיץ
• הפחתת מלח, חלבון מהחי, ומשקאות ממותקים
• צמצום מזונות עשירים באוקסלט – כמו תרד, סלק, תה שחור
• שמירה על משקל תקין
• איזון רמות סידן בדם ושומנים
• מעקב שנתי עם רופא מטפל

שאלות נפוצות על אבנים בכליות וטיפול בלייזר (FAQ)