אי ספיקת כליות היא מצב שבו הכליות מאבדות את יכולתן לסנן פסולת ונוזלים מהדם. המחלה יכולה להתפתח בפתאומיות (אקוטית) או בהדרגה לאורך שנים (כרונית). זיהוי מוקדם של תסמינים כמו עייפות, בצקות או שינויים בשתן עשוי למנוע החמרה משמעותית. במאמר זה תמצאו הסבר ברור על דרגות אי-ספיקת כליות, תסמינים, טיפולים, תזונה מומלצת ומתי חשוב לפנות לייעוץ רפואי.

מה זה אי ספיקת כליות?

זהו מצב שבו הכליות אינן מצליחות לבצע את תפקידן: סינון רעלים, איזון נוזלים ומלחים, ויסות לחץ דם וייצור הורמונים חיוניים. כאשר הסינון נפגע, פסולת מצטברת בדם וגורמת לפגיעה במערכות הגוף.

חשוב להבדיל בין שני סוגי אי-ספיקת כליות:

אי ספיקת כליות חריפה

• מתפתחת במהירות – תוך שעות עד ימים.
• לרוב הפיכה כאשר מטפלים בגורם (התייבשות, תרופות, זיהום).
• מצריכה טיפול מהיר.

אי ספיקת כליות כרונית

• התקדמות איטית לאורך שנים.
• גורמת לירידה קבועה ב-GFR (מדד תפקוד כלייתי).
• עלולה להתקדם עד לאי ספיקת כליות סופנית.

סיבות וגורמים לאי-ספיקת כליות

הגורמים משתנים בין הסוג החריף לכרוני, אך הנפוצים ביותר כוללים:

גורמים כרוניים:

• סוכרת
• יתר לחץ דם
• מחלות כליה תורשתיות
• דלקות כליה כרוניות
• אבנים בכליות חוזרות
• צריכת תרופות הפוגעות בכליות (NSAIDs, נוגדי דלקת)

גורמים חריפים:

• התייבשות קשה
• דימום משמעותי
• זיהום חמור (ספסיס)
• חסימה בדרכי השתן
• תגובה רעילה לתרופות או חומר ניגוד

הבנת הגורם היא חלק מרכזי בתהליך הטיפול.

תסמינים של אי-ספיקת כליות

בתחילה, רבים אינם מרגישים שינוי משמעותי, ולכן המחלה נחשבת ״שקטה״.
עם החמרת הפגיעה, עשויים להופיע:

• עייפות וחולשה
• ירידה בכמות השתן
• בצקות ברגליים, בקרסוליים ובפנים
• גירוד מתמשך
• בחילות וחוסר תיאבון
• כאבים באזור הכליות
• שינוי בצבע וריח השתן
• לחץ דם גבוה
• קוצר נשימה – במקרה של עודף נוזלים

תסמינים אלה מחייבים התייחסות ובירור.

אבחון של אי ספיקת כליות

האבחון מבוסס על מספר בדיקות המשקפות את מצב הכליות:

בדיקות דם

• קריאטינין
• אוריאה
• GFR (מדד דרגת המחלה)
• אלקטרוליטים (נתרן, אשלגן)

בדיקת שתן

מאפשרת לאתר חלבון בשתן, דם, זיהום או שינויים מבניים.

אולטרסאונד כליות

בודק גודל כליות, חסימות וזרימת שתן.

CT או MRI

משמשים במקרים מורכבים, לאבחון אבנים או פגיעה מבנית.

אבחון מוקדם מאפשר להאט את התקדמות המחלה ולמנוע הדרדרות.

דרגות אי ספיקת כליות – מדרג GFR

הדירוג הבינלאומי (KDIGO) מחלק את המחלה ל-5 דרגות:

דרגה 1 (GFR מעל 90)

תפקוד כמעט תקין, אך מופיעים סימנים ביוכימיים או מבניים למחלת כליה.

דרגה 2 (GFR 60-89)

ירידה קלה בתפקוד. לעיתים אין תסמינים ברורים.

דרגה 3 (GFR 30-59)

אי-ספיקת כליות בדרגה בינונית. עשויה לגרום לעייפות, בצקות וגירוד.

דרגה 4 (GFR 15-29)

פגיעה חמורה בתפקוד. תסמינים ברורים, צורך בטיפול ומעקב הדוק.

דרגה 5 (GFR מתחת ל-15) – אי ספיקת כליות סופנית

הכליות אינן מתפקדות. לעיתים נדרש דיאליזה או השתלה.

טיפול באי-ספיקת כליות

הטיפול משתנה לפי סוג המחלה (חריפה או כרונית) ולפי דרגתה.

טיפול באי-ספיקה חריפה

• מתן נוזלים
• טיפול בזיהום
• הפסקת תרופות מזיקות
• טיפול בחסימות בדרכי השתן
• איזון אלקטרוליטים

במקרים חמורים ייתכן צורך בדיאליזה זמנית.

טיפול באי-ספיקה כרונית

מטרות הטיפול:

• האטת קצב הידרדרות
• מניעת סיבוכים
• איזון לחץ דם
• איזון סוכר
• טיפול באבנים או דלקות חוזרות

הטיפול כולל:

• תרופות להפחתת לחץ דם (ACE/ARB)
• איזון משטר נוזלים
• הפחתת חלבון לתזונה מותאמת
• הימנעות מתרופות הפוגעות בכליות
• מעקב רפואי קבוע

טיפולים מתקדמים

יכולים לכלול:

• תרופות להפחתת עומס על הכליות (SGLT2)
• ניטור מתקדם של תפקוד הכליה
• גישות לשיקום כלייתי בשלב מוקדם

תזונה לחולי אי-ספיקת כליות

תזונה נכונה היא חלק מרכזי בטיפול במחלת כליות:

עקרונות תזונתיים:

• הגבלת צריכת נתרן (מלח) להפחתת בצקות ולחץ דם
• הגבלת צריכת חלבון (בהנחיית דיאטנ/ית), כדי להפחית עומס על הכליות
• הפחתת מזונות עשירים בזרחן (גבינות קשות, קטניות, אגוזים)
• הפחתת מזונות עשירים באשלגן – במידת הצורך (בננות, תפוחי אדמה)
• שתייה במידה המתאימה – לא מעט מדי ולא יותר מדי

חשוב לדעת: תפריט מותאם עשוי להאט את התקדמות המחלה.

אי ספיקת כליות – תוחלת חיים

תוחלת החיים תלויה בגורמים רבים:

• דרגת המחלה
• קיומן של מחלות רקע (סוכרת, יתר לחץ דם, לב)
• טיפול תרופתי קבוע
• שמירה על תזונה נכונה
• אבחון מוקדם של זיהומים ואבנים

במקרים של CKD מתקדמת, טיפול נכון יכול לשמור על איכות חיים טובה במשך שנים רבות.

שאלות נפוצות